באחת הביקורות הקודמות פתחתי באזהרה לגבי ההסתמכות על Google Maps. הפעם אני אחדד. כשמוציאים הוראות ניווט ברגל ב- Google Maps, מופיעות שם שתי אזהרות: האחת, שהשירות הוא בטא, והשנייה היא שיתכן שאין מדרכות במסלול המוצע ולכן יש לנקוט אמצעי זהירות. בניווט שלנו למסעדת La Nocetta, נתקלנו בשתי הבעיות הנ"ל. ראשית, וזו אכן פשלה שלנו, הסתמכנו באופן עיוור על ההוראות לניווט רגלי שהוצאנו והלכנו כמו רכב. כלומר, במקום להיכנס רגלית לרחוב שאין בו כניסה למכוניות, המשכנו והקפנו את הרחוב הסובב אותו. אני לא יודעת אם זה באג של Google או שהם לא הפעילו את אלגוריתם המסלול הקצר ביותר או מה בדיוק קרה שם. בנוסף, בחלק גדול מהמסלול אכן לא הייתה מדרכה. זה היה מפחיד ובאיזה שהוא שלב נעצרנו, התאפסנו על עצמנו וחזרנו על עקבותינו. מכאן היה קל יותר למצוא את המסעדה וגם למדנו לקח להמשך להסתכל במפה לפני שמתחילים לנווט.
מסעדת La Nocetta נמצאת באיזור לא מרכזי בכלל. יש עליה המלצה של TripAdvisor, אם כי לא היו בה בכלל תיירים. המסעדה בסגנון קצת מיושן אבל משדרת יוקרה. המלצר מבוגר, המפות והמפיות מבד, המים שהזמנו נמזגו לנו ע"י המלצר. השירות היה בעלות של 2 יורו לאדם וכלל לחם. שם, כמו בהרבה מסעדות אחרות באיטליה, לוקחים דמי עריכת שולחן ומצרפים לזה גם את הלחם והגריסיני. לא משנה שביקשנו שיקחו מאיתנו את הלחם בהתחלה (ממש לא רצינו לנשנש לחם כשידענו שעתידה להגיע אלינו הפסטה שהזמנו). בסך הכל לארוחה מלאה החישוב יוצא כמו 10-12% שירות שמשאירים בארץ, וכזכור, באיטליה לא משאירים טיפ, כך שזה לא נורא.
למנה ראשונה אני לקחתי סלט. הסלט הדיפולטי באיטליה (הכוונה ל- Insalata Mista) מכיל חסה, גזר ואנדיב. לזה מוסיפים לפעמים עגבניות, שומר, כרוב, לעיתים רחוקות פלפל אדום. זה היה נפלא בשבילי, שאוכלת את כל הירקות בעולם חוץ ממלפפון. לימדתי את עצמי מראש לבקש "Senza cetriolo" - "בלי מלפפון" באיטלקית, והשתמשתי בזה בכל הזמנה ליתר ביטחון, אבל בדרך כלל נעניתי במבט תמוה שמשמעותו "למה לעזאזל שנשים לך מלפפון בסלט?!".
מה שעוד אהבתי בסלט שם זה שהוא הוגש עם הרוטב בצד. חוץ מאשר ב- La Nocetta, שם הוא פשוט צף בתיבול נדיב ביותר של שמן זית, לצערי. לא שלא היה טעים...
למנה עיקרית, אני הזמנתי פטוצ'יני טרי ברוטב פטריות פורצ'יני. מנה טעימה מאוד, במידה הרבה יותר נורמלית מאשר מנות הפסטה בארץ וגם לא טובע ברוטב שמנת כמו בארץ. עם זאת, המנה עדיין הייתה לי קצת כבדה מדי.
אור לקח פנה ארבייאטה - פסטה ברוטב חריף, שהייתה טובה.
לקינוח לקחנו טירמיסו, שהיה ניתן לחשוד מהתפריט (שהיה באיטלקית כולו, חשוב לציין) שהוא לא טירמיסו רגיל, והוא אכן היה כזה: הרעיון הכללי היה של טירמיסו, שכבות בישקוטים טבולה בנוזל אלכוהולי, קרם לבן מעליו וציפוי כלשהו מעליו, רק שאת הבישקוטים החליף בצק רך יותר, את הקפה בנוזל האלכוהולי שמטו, את קרם המסקרפונה המקורי החליף קרם זביונה ובמקום הקקאו למעלה היו אוכמניות. היה טעים. אור מחשיב את הקינוח הזה בתור הקינוח הכי טוב שאכלנו באיטליה, אבל דיעותינו חלוקות.
בתוספת של בקבוק סן פלגרינו גדול ושני קפוצ'ינו, וכמובן דמי עריכת השולחן והלחם, החשבון יצא 34.5 יורו. ממש לא יקר בהתחשב במראה היוקרתי של המסעדה והטעם הטוב של המנות.
La Nocetta, Via Aurelia Antica, 376, Rome
אתר המסעדה
מסעדת La Nocetta נמצאת באיזור לא מרכזי בכלל. יש עליה המלצה של TripAdvisor, אם כי לא היו בה בכלל תיירים. המסעדה בסגנון קצת מיושן אבל משדרת יוקרה. המלצר מבוגר, המפות והמפיות מבד, המים שהזמנו נמזגו לנו ע"י המלצר. השירות היה בעלות של 2 יורו לאדם וכלל לחם. שם, כמו בהרבה מסעדות אחרות באיטליה, לוקחים דמי עריכת שולחן ומצרפים לזה גם את הלחם והגריסיני. לא משנה שביקשנו שיקחו מאיתנו את הלחם בהתחלה (ממש לא רצינו לנשנש לחם כשידענו שעתידה להגיע אלינו הפסטה שהזמנו). בסך הכל לארוחה מלאה החישוב יוצא כמו 10-12% שירות שמשאירים בארץ, וכזכור, באיטליה לא משאירים טיפ, כך שזה לא נורא.
למנה ראשונה אני לקחתי סלט. הסלט הדיפולטי באיטליה (הכוונה ל- Insalata Mista) מכיל חסה, גזר ואנדיב. לזה מוסיפים לפעמים עגבניות, שומר, כרוב, לעיתים רחוקות פלפל אדום. זה היה נפלא בשבילי, שאוכלת את כל הירקות בעולם חוץ ממלפפון. לימדתי את עצמי מראש לבקש "Senza cetriolo" - "בלי מלפפון" באיטלקית, והשתמשתי בזה בכל הזמנה ליתר ביטחון, אבל בדרך כלל נעניתי במבט תמוה שמשמעותו "למה לעזאזל שנשים לך מלפפון בסלט?!".
מה שעוד אהבתי בסלט שם זה שהוא הוגש עם הרוטב בצד. חוץ מאשר ב- La Nocetta, שם הוא פשוט צף בתיבול נדיב ביותר של שמן זית, לצערי. לא שלא היה טעים...
למנה עיקרית, אני הזמנתי פטוצ'יני טרי ברוטב פטריות פורצ'יני. מנה טעימה מאוד, במידה הרבה יותר נורמלית מאשר מנות הפסטה בארץ וגם לא טובע ברוטב שמנת כמו בארץ. עם זאת, המנה עדיין הייתה לי קצת כבדה מדי.
 |
| פטוצ'יני ברוטב פורצ'יני |
 |
| פנה ארבייאטה |
לקינוח לקחנו טירמיסו, שהיה ניתן לחשוד מהתפריט (שהיה באיטלקית כולו, חשוב לציין) שהוא לא טירמיסו רגיל, והוא אכן היה כזה: הרעיון הכללי היה של טירמיסו, שכבות בישקוטים טבולה בנוזל אלכוהולי, קרם לבן מעליו וציפוי כלשהו מעליו, רק שאת הבישקוטים החליף בצק רך יותר, את הקפה בנוזל האלכוהולי שמטו, את קרם המסקרפונה המקורי החליף קרם זביונה ובמקום הקקאו למעלה היו אוכמניות. היה טעים. אור מחשיב את הקינוח הזה בתור הקינוח הכי טוב שאכלנו באיטליה, אבל דיעותינו חלוקות.
 |
| טירמיסו מיוחד |
La Nocetta, Via Aurelia Antica, 376, Rome
אתר המסעדה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה