הגענו ל- Yellow Bar בעקבות המלצה בכתבה על פירנצה ב"לאישה" מלפני כמה חודשים, ולא התאכזבנו. כפי שכבר ציינתי, בפירנצה הכל קרוב, ולכן השארנו את בעיות הניווט שלנו ברומא והסתדרנו לא רע להגיע למקומות בפירנצה. גם את ה- Yellow Bar מצאנו בקלות, ואף על פי שלא התרחקנו יותר מדי מהאיזור התיירותי, נראה שהמסעדה שפעה מקומיים ומעט מאוד תיירים.
המסעדה צעירה ורועשת, והיא הייתה מלאה. עם זאת, היא גדולה, ולכן נמצא לנו מקום גם מבלי להזמין מראש. המלצרית הייתה ממש נחמדה וחייכנית, והשירות היה טוב על אף קשיי השפה. הבעיה היחידה בשירות הייתה שהמנה העיקרית הגיעה לפני שסיימנו את הראשונות.
למנה ראשונה אני הזמנתי סלט ואור הזמין פוקצ'ה. החלטנו שהפעם לא מתחזרים וחולקים את העיקרית. הזמנו רביולי במלית ריקוטה ותרד ברוטב פומודורו. המנה הייתה טעימה והרוטב היה שונה מהרטבים הקודמים שנתקלנו בהם. נדמה לי שהיה בו גם גזר. אולי זה אמור להיות בכלל רוטב נפוליטנה? אבל מי אני שאלמד את האיטלקים איך לקרוא לאוכל שלהם.
שתינו ביחד כוס קיאנטי. טעים. כפי שציינתי, אנחנו לא כאלה שתיינים, בעיקר אני, ולכן בדרך כלל חלקנו כוס אחת. זה לא נראה להם מוזר, או שלפחות לא אמרו על זה כלום.
כשהצצנו בתפריט הקינוחים, התלבטנו בין שלושה קינוחים שנשמעו טובים: עוגת גבינה (אהובתנו הנצחית), עוגת שוקולד (טעים) או טרטופו (סוג של גלידה בציפוי שוקולד וקקאו שבכל יום אמרנו שנטעם ובסוף לקחנו משהו אחר במקום). המלצרית חסכה לנו את ההתלבטות - שלושת הקינוחים הנ"ל נגמרו. נשארנו עם פנה קוטה. לא כוס התה שלי. הייתה אופציה לקחת אותה בציפוי פירות יער (יש הרבה פירות יער בקינוחים האיטלקיים משום מה) או שוקולד. ברור שבחרנו בשוקולד. ליווינו את הקינוח בקפוצ'ינו כהרגלנו. הפנה קוטה הייתה נחמדה. מה שנחמד בכל הקינוחים שאכלנו באיטליה, זה שהם היו במתיקות מעודנת, כמו שאנחנו אוהבים. בארץ, יש קינוחים שרק מביס אחד מהם אפשר לחטוף סכרת.
החשבון יצא 33 יורו. שוב, לא נורא יקר - בסביבות ה- 170 ש"ח לשתי מנות ראשונות, מנה עיקרית, כוס יין, 2 שתיה חמה וקינוח.
YellowBar, Via del Proconsolo 39r, Florence
אתר המסעדה
המסעדה צעירה ורועשת, והיא הייתה מלאה. עם זאת, היא גדולה, ולכן נמצא לנו מקום גם מבלי להזמין מראש. המלצרית הייתה ממש נחמדה וחייכנית, והשירות היה טוב על אף קשיי השפה. הבעיה היחידה בשירות הייתה שהמנה העיקרית הגיעה לפני שסיימנו את הראשונות.
למנה ראשונה אני הזמנתי סלט ואור הזמין פוקצ'ה. החלטנו שהפעם לא מתחזרים וחולקים את העיקרית. הזמנו רביולי במלית ריקוטה ותרד ברוטב פומודורו. המנה הייתה טעימה והרוטב היה שונה מהרטבים הקודמים שנתקלנו בהם. נדמה לי שהיה בו גם גזר. אולי זה אמור להיות בכלל רוטב נפוליטנה? אבל מי אני שאלמד את האיטלקים איך לקרוא לאוכל שלהם.
שתינו ביחד כוס קיאנטי. טעים. כפי שציינתי, אנחנו לא כאלה שתיינים, בעיקר אני, ולכן בדרך כלל חלקנו כוס אחת. זה לא נראה להם מוזר, או שלפחות לא אמרו על זה כלום.
כשהצצנו בתפריט הקינוחים, התלבטנו בין שלושה קינוחים שנשמעו טובים: עוגת גבינה (אהובתנו הנצחית), עוגת שוקולד (טעים) או טרטופו (סוג של גלידה בציפוי שוקולד וקקאו שבכל יום אמרנו שנטעם ובסוף לקחנו משהו אחר במקום). המלצרית חסכה לנו את ההתלבטות - שלושת הקינוחים הנ"ל נגמרו. נשארנו עם פנה קוטה. לא כוס התה שלי. הייתה אופציה לקחת אותה בציפוי פירות יער (יש הרבה פירות יער בקינוחים האיטלקיים משום מה) או שוקולד. ברור שבחרנו בשוקולד. ליווינו את הקינוח בקפוצ'ינו כהרגלנו. הפנה קוטה הייתה נחמדה. מה שנחמד בכל הקינוחים שאכלנו באיטליה, זה שהם היו במתיקות מעודנת, כמו שאנחנו אוהבים. בארץ, יש קינוחים שרק מביס אחד מהם אפשר לחטוף סכרת.
החשבון יצא 33 יורו. שוב, לא נורא יקר - בסביבות ה- 170 ש"ח לשתי מנות ראשונות, מנה עיקרית, כוס יין, 2 שתיה חמה וקינוח.
YellowBar, Via del Proconsolo 39r, Florence
אתר המסעדה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה